פסק-דין בתיק ת"ק 008353/02

1.     בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 28/2/02.

2.     התביעה הוגשה בתחילה כנגד הנתבע מס' 1, דניאל עברי (להלן: עברי) כאשר בכתב התביעה נטען כי התובע נאלץ לבצע בלימת חירום ועברי שנסע מאחוריו, לא שמר מרחק ופגע ברכבו מאחור. כן נטען כי בעקבות זאת התנגשה במכוניתו של עברי, מכונית אחרת.

3.     עברי טען בכתב הגנתו כי מדובר בתאונת שרשרת וכי כאשר התובע בלם, עצר גם עברי את רכבו אך רכב שנסע מאחוריו, פגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכבו של התובע. עברי ציין בכתב הגנתו כי הינו חירש-אילם וכי לאחר התאונה כולם התנצלו בפניו אך הוא לא לקח את פרטי הנהגים המעורבים.

4.     בישיבת יום 29/8/02, חזר עברי על טענתו כי פגע ברכבו של התובע משום שנהדף על ידי הרכב שנסע מאחוריו. התובע העיד כי אינו יודע אם עברי פגע בו מאחור כתוצאה מהדיפה אך הנהג ברכב הנוסף טען בפניו שפגע ברכבו של עברי רק לאחר שזה פגע ברכבו. התובע העיד כי אין בידו פרטים מלאים של הנהג הנוסף מלבד שם וטלפון.

למרות שהתרתי לעברי, להגיש הודעת צד ג' נגד הנהג הנוסף, הדבר לא נעשה שכן עברי שהינו חירש אילם כאמור, טען כי לא מצא את פרטי הנהג הנוסף.

5.     בנסיבות העניין ולאור המלצת בית המשפט,  הגיש התובע כתב תביעה מתוקן במסגרתו צירף את הנהג הנוסף המעורב בתאונה, ירחמיאל ברק, כנתבע מס' 2 (להלן: ברק).

עברי חזר בכתב ההגנה המתוקן על טענתו כי נפגע מאחור ונהדף לעבר רכבו של התובע.

ברק, לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון למרות שעל פי רשימת אישורי המסירה, כתב התביעה נמסר לו, לפיכך החלטתי לדון בהעדרו.

6.     התובע העיד כי הרגיש פגיעה אחת ברכבו וכאמור בישיבת יום 29/8/02, העיד כי אינו יודע אם עברי  פגע בו מאחור לפני שנפגע אף הוא מאחור או כתוצאה מהדף הפגיעה בו.

עברי טען והעיד לאורך כל הדרך, לרבות במכתב תשובה שנשלחו על ידי עורך דינו לתובע ולמבטחת רכבו, בימים 26/5/02 ו-14/7/02 ואשר עותק מהם צורף לכתב ההגנה, כי פגע ברכבו של התובע, כתוצאה מכך שנפגע מאחור ונהדף לעבר רכבו של התובע.

עוד יש לציין כי עדותו של התובע כי הרגיש מכה אחת ולא שתיים, אף תומכת בטענתו של עברי כי פגע ברכב התובע כתוצאה מכך שנפגע מאחור ונהדף לעבר רכבו של התובע.

בנסיבות אלה, לאור עדותם של התובע ועברי ובהעדר כתב הגנה והעדר התייצבות מטעם ברק, זכאי התובע לקבל פסק דין כנגד ברק.

7.     מעבר להכרעה לגופו של עניין, אני מוצאת לנכון להתייחס למחאתו של התובע כפי שנרשמה      בפרוטוקול ישיבת 1/5/03, בדבר היחס הסלחני שמגלה בית המשפט, לטענתו, כלפי עברי.

כפי שציינתי עברי הינו חירש אילם. סבורה אני כי כאשר ניצב בפני בית המשפט אדם בעל מום ובמיוחד כשמדובר בבית המשפט לתביעות קטנות, כשבעלי הדין אינם מיוצגים, מצווה בית המשפט, להתחשב במגבלתו של אותו אדם ולהקפיד לבל תפגענה זכויותיו או יכולתו לנהל את הגנתו.

זאת ועוד, איני סבורה כי דחיית ישיבת יום 12/12/02, משום שמתורגמנית לשפת הסימנים, שהוזמנה על ידי עברי, לא התייצבה, מהווה סלחנות יתר אלא אך הקפדה על עצם זכותו של הנתבע, עברי, להבין את המתרחש בדיון ולהיות מסוגל להשתתף בו, מה גם שכאמור בהחלטתי מיום 12/12/02, חייבתי את עברי בהוצאות אותה ישיבה.

אין לי אלא לחזור על דברי במעמד הדיון כי כשמדובר בתאונת שרשרת, יש מקום וצורך, לצרף כנתבעים את כל הנהגים המעורבים בתאונה על מנת שבית המשפט יכריע בשאלת האחריות. לפיכך, הצעתי לתובע, לצרף את  הנהג הנוסף, ברק, כנתבע נוסף, לא רק שאינה נובעת מיחס סלחני או חלילה, העדפה כלשהי כלפי עברי, בגין מומו, כפי שסובר התובע, אלא מהנדרש בנסיבות העניין. בהעדר תביעה כנגד הנהג הנוסף המעורב בתאונה ולאור טענתו של עברי כי לא פגע ברכבו של התובע אלא נהדף לעברו, עלול היה התובע להמצא במצב בו תביעתו כנגד עברי, תדחה ואז היה עליו להגיש תביעה נוספת, כנגד הנהג הנוסף, ברק. כשמדובר בתביעות שונות, קיימת כמובן האפשרות שבתי משפט שונים, יגיעו למסקנות שונות וכך עלול היה התובע, לצאת קרח מכאן ומכאן.

8.     אשר לגובה הנזק, התובע צירף לתביעתו אישור הפסדים על פיו נשא בדמי השתתפות עצמית בסך של 1,100 ש"ח. כן צורפו קבלות המאשרות הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית, עקב מסירת הרכב לתיקון, בסך של 29 ש"ח כך שהנזק מסתכם בסך של 1,129 ש"ח.

איני מוצאת כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד שני ימי עבודה עקב הצורך להתייצב לדיונים שכן מעבר לעובדה שהפסד בפועל לא הוכח, הרי שכפי שהוסבר לעיל על התובע היה, מלכתחילה, להגיש תביעה כנגד שני הנהגים המעורבים בתאונה. לפיכך התובע זכאי כי יפסקו לזכותו הוצאות משפט סבירות.

9.     אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע מס' 2, ירחמיאל ברק, לשלם לתובע סך של 1,129 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה, 18/7/02 ועד מועד התשלום בפועל.